בס"ד
ועשית עמדי חסד ואמת אל נא תקברני במצרים ושכבתי עם אבותיו ונשאתני ממצרים וקברתני בקבורתם (מז-כט ל')
כתב רבינו בחיי שבשעת מיתתו של האדם ידע להיכן הולך אם למקום צדיקים אם למקום רשעים. וזה אמר ונשאתני מצרים וקודם לזה ושכבתי עם אבותי שכן דרשו באלה הדברים רבה פר' והיה עקב על הפס' מה רב טובך אשר צפנת ליראיך, מעשה בר' אבהו שנטה למות וראה במותו את שכרו מה שעתיד ליתן לו ה' לעתיד לבוא בעולם שכולו טוב שמתוקן לצדיקים . וכיון שראה כל אותם הנשמות אמר כל אלו לאבהו מיד נתאווה למות התחיל קורא "מה רב טובך אשר צפנת ליראיך" מקשים העולם והלא בברכות כח' כתוב כשחלה ר' יוחנן נכנסו תלמידיו לבקרו. אמרו נר מערבי פטיש חזק עמוד הימיני מפני מה אתה בוכה, אמר להם שני דרכים לפני ואיני ידוע אם אגיע לגן עדן או לגהינום ואיך לא אבכה, א"כ חזינן מכאן שאין הצדיקים יודעים ביום המיתה אנה ילכו.
יש שתירץ שזה היה כמה ימים קודם וביום שחלה. אולם יש אומרים שזה שנקט ר' יוחנן כך זה מענווה או כדי לעורר את תלמידיו שישובו בתשובה שלימה לפניו.
ובספר נוצר חסד לרב מקרמנא כתב שבעל שם טוב בשעה שנפטר אמר אל תבואני רגל גאווה וכן האר"י הקדוש אמר שמרני מידי גאווה.
ויש שכתבו לבאר זאת לפי המדרש כאמור לעיל שביום המיתה רואה האדם להיכן יוליכוהו מה שכר יקבל. וא"כ יש לחוש שיתגאה ולכן התפללו הבעש"ט והאר"י על כך. ולענד' יש לומר באנפין אחרים שיש לחוש ביום המיתה שיתגאה באומרו גמרתי את המלחמה עם היצר הרע בשלום. ולכן יש לאדם להתפלל בעת המיתה שלא יתגאה ודוק'. ועוד נלעד' שבעת הפטירה מראים לאדם שכרו יען שאין חשש שמתוך כך לא יעבוד את ה' לשם שמים משא"כ בחייו לא יראה האדם את שכרו, יען שיש לחוש שיעשה את המצוות בגלל השכר שבהם ותו לא. ועוד יש לומר לראות השכר של אותו עולם בעודו בחייו זה אי אפשר כי אין עיניים גשמיות יכולות לראות זאת. אולם בעת פטירתו שאז יזכה לעיניים רוחניות יוכל שמה לראות את מקומו אשר הוכן לו ואת שכרו אשר יגיענו באותו עולם נשגב עין לא ראתה אלוהים זולתך. ה' יעזרנו על דבר קודשו ללמוד וללמד לשמור ולעשות ועל ידי זה נחיש קץ משיח צדקנו במהרה בימינו אמן סלה.
מנהג ירושלים שהנער מתברך מכל הזקנים בעירו
מתוך ספרו של רבינו מנהג ישראל תורה
איתא במסכת סופרים פיח' הה' שמנהג טוב הוא שהיה נוהג בירושלים שנער שהגיע לגיל שלוש עשרה היה אביו מוליכו ומקרבו לפני כל זקן וזקן כפי דרכו לחזקו ולהתפלל עליו שיזכה לתורה ולמעשים טובים. והובא בספר כסא רחמים למרן החיד"א שחוץ ממה שאמרו בברכות ז' שלא תהיה ברכת הדיוט קלה בעיניך יש מעלה נוספת שברכת הזקנים מועילה יותר. ומן הראוי לציין שלא רק ברכת הזקנים מועילה מאוד כי אם גם ברכת הזקנות כדאיתא במדרש רות שמברכותיהם של נשים הזקנות שברכו לרות ונעמי לא הושחת זרעו של דוד המלך ונלעד' לומר שמה שהולכים לפני כל זקן וזקן יש לומר בזה שזה כדי שילמד ויתחזק מכל זקן ויקח תכונה אחת מכל זקן וממילא יהיה כלי לקבלת ברכתו משא"כ בלא זה. ומש' החיד"א דמלבד שלא תהיה ברכת הדיוט קלה בעיניך עוד בה שברכתם מועילה יותר יש לומר יען שאמרו חז"ל בשס' דקידושין שזקן זה קנה חכמה. וא"כ יש לומר שברכתם מועילה יען שידעו מה לברך ועוד מחמת שהינם הראוי לברכה כלי הראוי לברכה שכן כדי שברכה תתקיים צריך מברך ראוי מתברך ראוי ושעה כשרה.
ושמא תאמר מילא זקנים יש להם את חכמת התורה אבל הזקנות במאי זכיין ויש לומר א. בזה שסייעו לבעלים בלימוד התורה ולבניהם א"כ אשת חבר הרי היא כחבר כדאיתא במסכת שבועות בדף ל' ובברכות יז'. ב. שיש להם את מעלת הצניעות וכדומה ועל יד זה נעשו כלי לקבלת הברכה ושפיר ברכותיהם יתקיימו.
אוצרות הסגולה
מתוך ספרו של רבינו עם סגולה
המתעטש יאמר לישועתך קיויתי ה'.
איתא במגן אברהם בסימן תל כתב ים של שלמה בק' סח' סימן פ שמי שמתעטש יאמר לו חבירו אסותא יאמר לו ברוך תהיה ואח"כ יאמר לישועתך קיויתי ה' כיון שהמתפלל על חבירו נענע תחילה.
וכן כתב בספרו זית רענן על ילקוטי שמעוני לנוהגין לומר לישועתך קיויתי ה' ובשל"ה הקדוש בשער האותיות אות ה כתב וזל' שמעתי שאומרים בעת עיטוש לישועתך קיויתי ה' ויפה הוא והכוונה הוא בזה הוא להילול לה'. וכשם שהושעתני עד עתה כן אני מקווה לישועתך והוא כעין ברכת הגומל.
מיהו הרב כף החיים בסימן רל' אות כ' כתב יש חסידים שאין אומרים פס' זה לפי שאומרים אותו בכוונה מחמת טירדתם וזהו איסור חמור יותר שאינו מזכיר את שם ה' כלל ולכן אם אומר לישועתך קיויתי השם שפיר דמי.
ובספר חבר ליקוטי חבר בן חיים כתב שקיבל מרבו החת"ס שלא נהג לומר פס' לישועתך קיותי ה' כשהיה מתעטש מפני שכאשר יהיה רגיל לאומרו יש לחוש שיתעטש בבית הכסא ויאמר שם פס' זה גם בבית הכסא והוא איסור חמור.
והנה איתא במדרש ילמדנו שאסותא אומר השומע את המתעטש ואילו בפרקי דרא' משמע שהיה המתעטש אומרו. ויש שקשרו זאת האם הוא הודאה או בקשה דאם הוא הודאה יאמר המתעטש ואם הוא בקשה יאמרוהו אחרים.
ונפמ' בשבת אם מותר לאומרו אם הוא הודאה שרי ואם הוא בקשה אסור מיהו ראיתי להגר"ח שכתב דשרי לפי שהוא תפילה וברכה ואינם מכוונים לבקשה כי אם לברכה.
ונלעד' בכל מקום ששמענו שומעם לא ראינו מי אומר פס' זה מעולם. ואפשר שהוא מהטעמים הללו א. שמא לא יכוון בשם ה'. ב. שמא יזכירנו אף בבית הכסא.
ועוד נפמ' אם יש לאומרו בבית המדרש דאם הוא בקשה אין לאומרו יען שדברי תורה מרפאים אם הודאה יש לאומרו אף בבית המדרש.
מיהו כיון שאסותא הוא בלשון ארמית. יש לומר אם הוא הודאה יש לאומרו בשבת, ואף אם הוא בקשה מותר לאומרו כיון שכתוב בשבת יב' שמלאכים מלווים לו לאדם והם אינם מבינים ארמית. מיהו יש לדחות שאם זה במקום שיש שם תורה אף ביחיד יש לאומרו כי שכינה עימו והיא מבינה כל הלשונות.
הנלעד' כתבתי וה' הטוב יאיר עינינו במאור תורתו.
אוצרות ההלכה
מתוך ספרו של רבינו אור ההלכה
ילמדנו רבינו האם מותר לקבור בארץ ישראל אדם שמת בחוץ לארץ.
תשובה:כתב רבינו הרמב"ם בפה' הי"א מהלכ' מלכים וזל' הקבור בארץ ישראל נתכפר לו וכאילו המקום שהוא בו מזבח כפרה ואינו דומה קולטתו בחיים לקולטתו אחרי מיתה וגדולי החכמים היו מולכים מתיהם לשם. צא ולמד מיעקב אבינו ויוסף הצדיק.
ואיתא עוד בתשובת הרמב"ם בסימן שעב' שנשאל באדם שאביו ואימו היו דרים בחוץ לארץ ונשתוקקו בחיי חיותם לזכות אחר מיתתם לקבורה בארץ ישראל וגם בעת חוליים אמרו לו שמאוד משתוקקים להיקבר בארץ ישראל. ואכן כאשר מתו סייע לו ה' אף שהיה חלש ועני שמצא אדם שעזר לו לקיים את צוואת אביו ואימו על ידי שיצא לעיר הקודש ירושלים ויקח את עצמותיהם וקברם קרוב לירושלים ושאל השואל את הרמב"ם האם צריך למחות ביד הבן, ואם קיים בזה מצווה או עבר עבירה. והשיב הרמב"ם בקצרה שעשה טוב וכן עשו גדולי ירושלים. וכתב המהרש"א בחידושי אגדות בדף ס' שזכות גדולה להיות נקבר בארץ ישראל אף מי שמת בחוץ לארץ וכל שכן למי שבא לכאן בחייו.
ויש שהקשו שישנם מאמרים שאוסרים זאת והנה בבר' פצו שנו חכמים הבא להיקבר בארץ ישראל אני קורא עליו ונחלתי שמתם לתועבה, וכן איתא בתנחומא בסימן ו' ובירושלמי כלאים פט' הג' ובירושלמי בכתובות פיב' הג'.
ואיתא בזוהר בחא' בדף רכב עב' שמי שנשמתו יוצאת בחו"ל ונקבר בארץ ישראל עליו כתוב אומר ותבואו ותטמאו את אדמתי וא"כ איך ציווה יעקב אבינו שיקחו את עצמותיו לאחר מותו לארץ ישראל.
הגאון דברי יואל כתב שעצמות הכשרים מותר לקרבם בארץ ישראל ומדייק זאת מהרמב"ם שכתב גדולי החכמים היו מולכים לשם וכן איתא בכתובות קיא' כרבה ור' יוסף. אומנם השל"ה הקדוש תירץ שיעקב ובניו היו באוירא של ארץ ישראל, וז"ש ושכבתי עם אבותי היינו בארץ ישראל. ולכן וקברתני בקבורתם היינו להביא אותו להיקבר שם.
ובספר ווי העמודים פרק כג' כתב דבר פלא שיעקב אבינו לא מת במצרים כי אם בארץ ישראל, ועל ארץ כנען אמר ושכבתי עם אבותי היינו בארץ ישראל נמצא שעדיין לא מת. ולא היו איסור בדבר. ולענד' יש להוסיף א. לדעת הגמ' בתענית יעקב אבינו לא מת. ב. עשה זאת כדי שלא יעשוהו עז'. ג. שלא ירחשו כינים תחת לגופו. ד. שלא יחיה בצער גלגול מחילות וככ' רש"י שם ודוק'.
אוצרות הגדולים
מתוך ספרו של רבינו שמו כשם הגדולים
מדרש תלפיות
יודיענו המורה מיהו הרב שבט מוסר ומדרש תלפיות
וזה החלי בעזר משדי חיברו הגאון ר' אליהו בר אברהם שלמה הכהן האיתמר זל' שהיה מגדולי חכמי ורבני איזמיר שבטורקיא. נולד שם בשנת תק חיבר קרוב לארבעים חיבורים שנשארו רובם כתובים חלקם הגדול נשרפו בשריפה שפרצה באיזמיר בשנת תכא'. המחבר נודע בשערים על ידי ספרו שבט מוסר שנדפס כשישים פעמים וכן תורגם לכמה שפות, שאר ספריו ששרדו הם אגרת אליהו על אגדות הירושלמי, אזור אליהו על מסכת אבות והגדה של פסח, תהילות ה' על התהילים. עיני העדה על התנ"ך, מגלה צפונות, דנא פשרא על שיר השירים מדרש האיתמר על דרושים מעיל צדקה, מדרש תלפיות, מדרש אליהו, מזבח אליהו, על התורה. סמוכים לעד על התורה, חוט של חסד על התורה, ידו בכל על התורה, נפטר ביום ח' לאדר שנת תפט ומנחתו כבוד באיזמיר עיר מולדתו.
ונלעד' שמה שנפטר בח' באדר להורות שכל חכמתו הרמוזה באות ח' זכה לה וכן חידושיו היינו כל חבוריו זכה להם א. בזכות אדר היינו מידת ענווה שאין כבוד לאדם כי אם לאדיר במרום. ב. בזכות השמחה המצויה באדר כנזכר בכתבי האר"י ובמאירי ובשס' דיבמות סד' ונפטר בשנת תפט' רת' תורת פיהו טובה. הרי לך שמקום ותאריך פטירתו אינון יעידון אינו יגידון כמאה עדים על מהותו הקדושה ועל הקדושים נאמר אשרי תמימי דרך ההולכים בתורת ה' ולקדושים אשר בארץ המה ואדירי כל חפצי בם.יהא רעוא שזכותם תגן עלינו ועל כלל ישראל אחינו בכל מקום שהם ולהחיש קץ משיח צדקנו ברחמים מרובים בקרוב ממש אמן.
שות' חיים ביד
ילמדנו רבינו מיהו הרב חיים ביד.
זה החלי בעזר משדי הוא הרב חיים בר יעקב פלאגי' זצ"ל אבדק' רמ' איזמיר נולד באיזמיר ביום יט' חשון תקמט ספרו נדפס לראשונה באיזמיר בשנת תרלג' נדפסו ממנו שבעים ושתים ספרים בכל מקצועות התורה. ביניהם אבי הנחלה, ארצות החיים, בית אבות ,ברכת מועדיך לחיים, גנזי חיים ,דרכי חיים, החפץ חיים, ובחרת בחיים, זכירה לחיים, חוקי חיים, חיי וחמרא.
חיים ומלך, חיים ושלום, חיים תחילה, חלקם לחיים, תיבת חיים, חקקי לב, ימצא חיים, ישמח חיים, כל החיים, כף החיים, לב חיים רוח ארץ, לחיים בירושלים, מועד לכל חי, מצב חיים, מי החסד, נפץ חיים, נפש כל חי, נשמת כל חי, סימני דחיי, סמיכה חי, עמודי חיים, תורה וחיים, תנופה חיים, ועוד חמישים ושתים ספרים שהיו בכתב יד ונשרפו בשרפה גדולה שפרצה באיזמיר בשנת תרא כמו שכתב רבינו בהקדמה לספרו חיים לראש על הגדה של פסח באיזמיר ביום ז' לשבט שנת תרכח נפטר.
ונלעד' שבעים ושתים ספרים שזכה לכתוב רבינו הם כמנין חסד, לפי שעסק בחסד זכה לחבר ספרים כמנין חסד, וחמישים וארבע ספרים שנשרפו כמנין נד שנדדו והלכו. ונפטר ביום יז' בשבט שזכה לשבט סופר טוב שכל תורתו טובה עד מאוד. ובשנת תרכח' ר"ת תר תורה רבתי כח שנתן את כל כוחו עבור לימוד התורה ודוק'.
"ווי העמודים"
ילמדנו רבינו מי היה הרב בעל "ווי העמודים".
זה החלי בעזר משמיים הרב בעל ווי העמודים הוא הגאון רבי שעפטל סגל הורוביץ זצ"ל נולד בפראג לאביו בעל השל"ה הקדוש בערך בשנת שס שימש כאבדק"ק פראג, פיורצא, פרנקפורט דמיין פוזנא, ווינא, ספרו לראשונה נדפס באמסטרדם בשנת תנח, נפטר בווינא ביום כח' ניסן בשנת ת"ק.
ונלעד' לומר מה שנולד בשנת שם העיד שיהיו ידיו רב לו בש"ס והינו יהיה שומר סוד ונפטר ביום כח' ניסן לפי שהשקיע את כוחו בתורה.
לכן זכה לניסים גלויים ונפטר בשנת תק' ר"ת תורת קודשנו תורתינו קידשתו. יה"ר שזכות הצדיקים תהיה למגן וצינה עלינו עם שאר עמו ישראל אמן סלה.
"לברך בשתי ידיים"
"וישלח ישראל את ימינו על ראש אפרים (מח' יד)
כתב הגאון לקט יושר חא' או'ח עח' נז' וכן היעבץ בסידורו בית יעקב וכן חכם צבי לברך בשתי ידיים בעין יפה כברכת כהנים וכו' וככ' בשות' שאילת יעבץ חב' סימן קכב'.
אולם ראשית חכמה מזכיר יד אחת כמו שמצינו אצל יעקב אבינו. וככ' החיד"א בדרושיו, ובתורה תמימה מייתי להגר"א שבירך ביד אחת. וכתב שאין איסור בשתי ידים משום דכל איסור הוא לברך ברכת כהנים הוא על הדוכן ובפרט בברכה ה' הטוב יאיר עינינו במאור תורתו אמן. ולכן מנהג ישראל תורה מימים ימימה לברך את ישראל בשתי ידיים ואין פוצה פה ומצפצף.
בברכת שבת שלום לכלל עם ישראל
מאחלים מוסדות אור מאיר ושער השמים
מאחלים מוסדות אור מאיר ושער השמים
0 Comments:
הוסף רשומת תגובה