אור השבת עלון פרשת שמות התשע"ה גליון מס' 474

כניסת השבת: 4:20                  יציאת השבת: 5:32                  רבינו תם:6:09  (אפיק חיפה) 

פרשת שמות

חיוב קריאת שנים מקרא ואחת תרגום

 מתוך ספרו של רבינו אוצרות גנוזים

"ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב איש וביתו באו"

איתא בשס' דברכות בדף ח' לעולם ישלים אדם פרשיותיו של אותו שבוע עם הציבור שנים מקרא ואחד תרגום וכל המשלים פרשיותיו עם הציבור מאריכין לו ימיו ושנותיו. והנה הרב בעל הטורים כתב שזה מרומז בר"ת של הפס' ואלה שמות בני ישראל וכו' ר"ת ואדם אשר לומר הסדר שנים מקרא ואחד תרגום תרגום בקול נעים ישיר יחיה שנים רבות ארוכים לעולם. וכבר תמהו רבים מדוע נדרש חיוב זה רק כאן. ויש שתירצו שגם בשמות השבטים שאין בהם תרגום יש לקרוא ג פעמים ופעם ג קורא את התרגום שהוא כלשון המקרא. והנה כתב רש"י שם שאפילו עטרות ודיבון פירוש שאין בהם תרגום. ככ' כתב הטור באור החיים בסימן רפה דהוא הדין הפסוקים של שמות השבטים ראובן שמעון וכו' שאין עליהם תרגום אולם לענד' נראה לומר כיון שבימים הללו חלים ימי השובבים המסוגלים רבות לתיקון הברית וכיון שברית  המילה  מכוון כנגד ברית הלשון והפוגם בלשון סופו לפגום בברית המילה לא עלינו חו' א"כ דווקא בימים אלו יש להרבות בקריאת דברי תורה שבזה יתקדש ויתעלה וממילא לא יפגום.

ועוד יש לומר יען שהם ימי התיקון של הפגם הידוע ביסוד. א"כ יחשוב מאן דהוא שהתיקון הוא תעניות וסיגופים וכדי להורות לנו ההיפך מזה נרמז בר"ת וחייב אדם לקרוא שני מקרא וכו' ללמדך שהתיקון הגדול ביותר הוא התורה וכמ"ש ותת' כנגד כולם ובפרט בדורות חלשים אלו ודוק'.

בהיותי בזה ראיתי לרבינו השל"ה שתמה מהו פרשיותיו ולא פרשיות וכתב שפרשיות ישנם פתוחות וסתומות. ויש דעות מתי לקרוא שנים מקרא האם  ביום א' ויש אומרים בער"ש נמצא מי שכבר התחיל מתחילת השבוע יש לו מעט פרשיות סתומות ופתוחות ומי שלא קרא יש לו הרבה פרשיות פתוחות וסתומות לקרוא. לכן נאמר פרשיותיו.

ויש לחקור האם חובה זו היא מהתורה או מדברי סופרים. בהיותי בזה ראיתי לדברי החינוך בהקדמה שכתב שזה חלק ממצות תלמוד תורה וככ' הלבוש מיהו תרומת הדשן בסימן כג' כתב שהוא תקנת חכמים.

וכתבו האחרונים שהנפמ' ביניהם אם יש להשלים פרשיות ביו"ט אם הוא משום הבנה הרי שקראם במקום והבינם. וא"כ אין להשלים ביו"ט ואם הוא דין להרגיל בקריאה עם הציבור גם ביו"ט יש להשלים את הקריאה.

ובטעם הדבר כתב הראב"ן שנים מקרא שקורא העולה והשצ' והם קוראים בלשון הקודש ואחד תרגום כנגד המתרגם. אולם בספר מטה משה כתב היות שהתורה  ניתנה ג' פעמים: פעם א בסיני, פעם ב' באהל מועד, ופעם ג' באר היטב. כנגד ב' פעמים ראשונות שניתנה בלשון הקודש קוראים מקרא וכנגד פעם ג' של באר היטב קוראים תרגום.

וכתב הרב ב' פעמים מקרא להודיע חשיבות המקרא ואחד תרגום כדי להודיע חשיבות הפירוש. והרי' מלוני'ל כתב ב' פעמים מקרא לפי שלשון הקודש תהיה שגורה בפיו ואחד תרגום כדי שיבינו העם שהיו מדברים בארמית. וברוח חיים כתב בסימן רפה' שמה שנאמר על הלוחות כתובים משני עבריהם לרמז לשנים מקרא. ואיתא בילקוט שמעוני רמז רנח שניתנה התורה לאוכלי המן וכתב בו והיה משנה הלחם וביום שישי כתוב ליקטו משנה העומר לאחד   רמז לשנים מקרא.

ועוד כתב ע"פ השס' במנחות קי' לוחות ושברי לוחות מונחים בארון וכיון דאיכא ב' לוחות לכן קוראים שנים מקרא. ועוד נכתב ע"פ השס' בשבת פח' שזכו ישראל בסיני כל אחד לשני כתרים. ולכן קוראים ב' פעמים מקרא.

ועוד הביא ע"פ השס' שאומר שעם ישראל קיבלו תורה שלישית בחודש שלישית ותורה שלישית היא כנגד שנים מקרא ואחד תרגום. והביא המשנה ברורה בסקו' בשם דברי חמודות סק' יא' שלא לקרא תרגום תחילה אולם  אם קראו תחילה או באמצע בדיעבד יצא.

ויש לחקור האם בזמן הזה צריך לקרוא רק תרגום כל לשון לעז'.

כתבו התוס' דה' שנים שהוא כדי שיבינו אכ' היום יכולים לקרוא בכל שבת לעז' ודח'י זאת כיון שהתרגום הוא לא רק להבינה כי אם יש דברים רבים והלכות שלמדנו באונקלוס ולפז' יש לקרוא דווקא תרגום. וככ' הראש בסימן ח' האם קריאת רש"י יוצאים ידי תרגום כתב השוע' סימן רפח' סב' שרש"י חשוב כתרגום ואעפכ' ירא שמים יקרא את שניהם. וכתב המגן אברהם שם סק' ג' שפירוש רש"י חשוב כתרגום כי קבע פירושו על פי יסודות התלמוד.

וכתב הטז' סק' ו' שמי שאינו יודע לקרוא רש"י יקרא ספר צאינה וראינה שהוא בפירוש התורה בלשון אשכנז שמבארים את התורה על פי רש"י ומדרשי חז"ל הבנויים על יסודות  התלמוד וכן יתר  ספרים בלשון אשכנז שכתבו  כעין צאינה וראינה. ויש לתמוה מדוע המשלים פרשיותיו עם הציבור מאריכין לו ימיו ושנותיו. ונלעד' לומר לדעת רוח הים כיון שקרא פעמים הוי תורה לשמה ונאמר על תורה לשמה אורך ימים בימינה.

אולם הרב ישעיה הורוביץ כתב שעל ידי שיקרא יכול לעלות ולקרוא בתורה אבל אם לא ימנע מזאת ואמרו חז"ל שמי שקוראים לעולות ולא עולה נפסקים חייו כדאיתא בברכות נה' אולם ע"פ הקבלה הטעם של קריאת שנים מקרא ואחד תרגום. כדי למתק את קליפת נוגה שחציה טוב וחציה רע. וע"פ קריאה זו גם אותו חלק שהינו רע יתמתק. וכיון שהם שני חלקים לכן קוראים אותם שנים מקרא ודוק'.

ובמטה יהודה מביא רמז לאריכות ימים מהפס' מפני שיבה תקום והדרת רת' שמות ר"ת לשנים מקרא וכו' והדרת פני זקן היינו אריכות ימים. ואם לו מתקצרים חיים שכן שכן מפני שיבה תקום והדרת סת' מיתה לרמוז לנ"ל. בעומדי בזה ראיתי להביא רמז יען שבתורה גם לשון תרגום כמ"ש ולבן קרא לו יגר שהדותא. ולכן יש לקרוא פעם לתרגום.

ועוד יש לומר ע"פ מה שראיתי באבן עזרא שלשון תרגום זוהי לשון הקודש משובשת. ועוד נלעד' לשון תרגום הוא רמז לזקן ששכח תלמודו לאונסו שצריך לחלוק לו כבוד. ה' יעזרנו להתחזק בזה ובבא וע"י זה נזכה לאורך ימים ושנים בעמל התורה ובקירוב קץ משיח צדקנו במהרה בימינו אמן סלה.

אוצרות ההלכה

מתוך ספרו של רבינו אור ההלכה

שמות גד בן ואשר

ילמדנו המורה מפני מה לא מצינו תנאים ואמוראים שנקראים בשם גד זבולון ואשר. והאם מותר לקרוא בשמות אלו.

וזה החלי בעזר משדי הן אמת שלא מצינו שם של שום תנא או אמורא הנקראים בשם זבולון או דן או גד אולם מצינו תלמיד בימי האמורא שמואל שהיה שמו זבולון בן דן בקידושין בדף ל' עא'. וכמו כן לא מצינו תנא או אמורא נקראים בשם גד או אשר זולת הנביא גד בשמואל לא' כב' ובשמואל ב' כד ובדברי הימים א כט יא'. יש שתירצו משום שגד ואשר הם שמות של עבודה זרה גד מלשון העורכים לגד שולחן פרש"י שם עבודה זרה העשויים על שם מזל ואשר מלשון לא יקמו אשרים וחמנים.

אולם א"כ כיצד קרא יעקב אבינו לבניו גד ואשר. ברם הגאון הגר"ח פלאגי בישמח חיים נגע בזה. ותירץ ששמות אלו לעבודה זרה יתכן שניתנו מאוחר. אולם בספר הברית כתב שיעקב קרא לו גד בקמץ תחת האות ג' ושם עבודה זרה כותבים בפתח תחת האות ג ומביא ראיה משם פייטן שהביאו אבן עזרא ששמו היה יהודה בן בלעם וחלילה לומר שנקרא על שם רשע כי אות ב נקודה בפתח ובלעם הוא בחיריק. אולם במדרש תלפיות בערך גד כתב בשם יד יוסף שנמנעו לקרוא בשם זה כיון ששם גד פירושו שנולד עפ' מזל ולא בגזירת עליון.

אולם פוק חזי שבימינו קוראים בשם גד ואין פוצה פה ומצפצף ולענד' זה תלוי בב' פירושי רש"י על הפס' ויקרא שמו גד, פירוש א' לשון עבודה זרה. פירוש ב' שנולד מהול ולשון מזל. א"כ לפירוש א' אין לקרוא בו בשם זה. ולפירוש ב' מותר לקרא בשם זה. ועוד נלעד' לומר שם כתוב ותקרא שמו גד, וכן באשר באשרי כי אשרוני בנות, ואפשר שיעקב הסכים משום שלום בית אבל לעולם אין זו דעת יעקב אבינו.

ולענין הלכה כיון שיש צדדים לכאן ולכאן ראוי לקראו גדי ולא גד. אולם הקורא גד לבד יש לו על מה שיסמוך. ובפרט לדעת החתס' על התורה בפר' וישלח שכותב שבשם גד ואשר כלולים כל ישראל כי גד הוא בעל מזל ועושר גדול ואשר הוא מאושר במעשים טובים.

אוצרות ההלכה

מתוך ספרו של רבינו אור ההלכה

האם מותר לקרוא בשם אפרים שכן עבד עז' וכן מנשה יען שהיה רשע ובשם יהודה ושמואל. בעומדי בזה ראיתי לתלמוד בבמ' בדף פז' תנא אחד מתלמידי ר' מאיר בעל הנס וכן אמורא תלמיד של ריש לקיש נקרא בשם זה בירושלמי סוף מסכת בבא מציעא.

ונלעד' להוסיף עוד רש"י על התורה בפר' וישב על הפס' הוציאה ותישרף כתב אפרים מקשאר תלמידו של ר' מאיר בעל הנס אמר בתו של שם בן נח שהיה כהן היתה שדינה בשריפה.

ובשם מנשה לא מצינו בתקופת התנאים שנקראו בשם זה ורק בימי האמוראים קראו בשם זה כגון רב מנשה תלמידו של ר' יהודה בעבודה זרה. ור' מנשה חבירו של רבה בעירובין קד' ור' מנשה בר זביד ביבמות יט' ור' מנשה שגובלי בעירובין כט'. ולענד' אפשר לומר כיון שחזר בתשובה בסוף ימיו לכן שפיר קראו בשמו. ועוד משום מעשה שהיה איתו ועם רב בדבר בציעת הפת שאמר לרב שאם היה בימיו היה רץ לעבודה זרה.

א"כ יש לו מה שחטא הוי כעין אונס לגודלו של היצר הרע. אבל הוא לא היה בו חסרון כלל. בשם בנימין רבים נקראו כגון ר' בנימין במסכת שמחות ובריש פט'. ובכתובות פד' ור' בנימין בן לוי בסוף מסכת ראש השנה. ולענד' דאף שאביו קראו בנימין כיון שנולד לקץ הימים או שפנה לדרך התורה הניתנות בימין שלא כדרך הגויים לכן נקראו בשם זה.

בשם יהודה מצינו הרבה תנאים כגון ר' יהודה בר אלעאי ור' יהודה הנשיא ור' יהודה בן בתרא ור' יהודה בן בבא ור' יהודה בן טבא. ויהודה בן תימה באבות פה' עב'. ובן האמוראים, כגון ור' יהודה ור' יהודה בן לקיש בשבת עז'. אמנם הרב יהודה בעל ספר חסידים אות נא כתב לא יקרא איש מזרעו בשם יהודה ולא שמואל אולם רבינו המהרש"א העיד שהוא זרעו של ר' יהודה ואע"פ שמו שמואל ושם אביו יהודה.

וכבר רבים תמהו שהרי ר' יהודה חסיד נקרא יהודה בן שמואל ונזכר ברוקח ומרן החיד"א כתב שלא היה שמו יהודה בן שמואל כי אם בן יצחק וכן קרא לבנו שמואל וחתנו היה יהודה כבר תירץ זאת בשו"ת שם אריה קחנו משם. ולענד' יש לומר בכוונת הרב שיהודה אין לקרוא ע"פ מה שכתב ר' חיים פלאגי בכתבים יען שהוא שלוש אותיות ה רצופות יהו ועוד ד שזה עוד שם השם נמצא חזק מאוד הוא ושמואל לא כיון שנפטר צעיר שבניו לא הלכו בדרך התורה.

ועוד יש לומר שאין לקרוא לדעתו שם יהודה יען שיהודה אמר הוציאה ותישרף ועשה טעות כביכול יען שהוא פנויה ואין דין שריפה כי אם בנשואה או בארוסה וככ' רש"י מפורש. ועוד שהיה בו חוזק רב מסטרא דגבורה.

ויש לומר שהספרדים לא קיבלו את צוואת ר' יהודה חסיד וגם אשכנזים רק זרעו ממש כנזכר בנודע ביהודה במהדורא תנינא נמצא אין לחוש בזה גם לספרדים וגם לאשכנזים. אולם במרוקו ואגפיה היה מנהג מושתת על צוות ר' יהודה חסיד ועיין עוד בזה בנתיבי  המערב ובנתיבי עם ודוק'.

אוצרות הגנזים

מתוך הספר אורות גנוזים 

ראיתי שישנם אנשים שנקראים בשמות של מלאכים כמו בשם אוריאל גבריאל כתריאל מיכאל עזריאל. כגון ר' אוריאל וכן תלמיד הרדב"ז ר' גבריאל בן אליהו הגאון ר' כתריאל מגאוני אשכנז ורבינו עוזיאל מבעלי התוס'.

אולם בספרי הקבלה לגר"ח ויטאל ולהאר"י כתבו שאין להוציא שמות של מלאכים שאינם כשמות של בני אדם שרגילים להזכירם בשמות מלאכים כגון מיכאל גבריאל.

והטעם על פי מה שכתב הגר"ח ויטאל שכך קבע המחוקק שבשעה שישמעו המלאכים שמם והשפעתם הינם נרתמים לאותו אדם ולכן כאשר ישמעו שמם ירתעו כי יחשבו שיבואו להשביעם ובשעה שלא השביעות ויקטרגו על אותו אדם ויתגרו בו. אולם בשמות הנדושים כיון שנדושים אין נרתעים המלאכים בקריאת שמם וראיתי לבן איש חי בתורה לשמה שככ'. ונלעד' לומר מילא על מלאכים שהינם מצד הדין שפיר יש חשש שיקטרגו או יזיקו. אולם מלאכים רגילים שהינם בבחינת חסד כגון רפאל ומיכאל אין בכך כלום.

ונלעד' א שאף שהינם חסד אולם יש בהם גם דין שכן הינם אש אוכלה ועוד יש לומר שהם יקטרגו כאשר יראו שקראו בשמם סתם.

ולכן הנכון לא לקרוא וכן שם אוריאל נכון לומר אוריאל ולא אוריאל שהוא שם של מלאך.

אוצרות הגדולים

מתוך ספרו של רבינו שמו כשם הגדולים

יורנו המורה מיהו הרב בן איש חי.

היה מגאוני בגדד נולד בבגדד שבבל ביום כז' אב בשנת תקצ"ד לאביו הגאון ר' אליהו ראש רבני בבל. בשנת תריט' קיבל על עצמו משרת הרבנות בעירו בגדד ושרת שם חמישים שנה עד פטירתו.

גאוניותו וגדולתו בתורה היו מן המפורסמות ביום השבת היה מוסר לבני העיר שיעורים ארוכים שנמשכו כמה שעות.

חיבר למעלה מחמישים ספרים על כל מכמני התורה. ביניהם אבן שלמה, אם המלך, אדרת אליהו, אור זרוע, אמרי בינה, בן יהוידע בן איש חי הל', בניהו, דעת תבונה, כתר מלכות ,לשון חכמים ממלכת כהנים מנוחת נפש, נפלאים מעשיך, רב ברכות, רפואת הנפש, שובי שובי השולמית על תורה, תיקון לעוון הידוע. נפטר ביג' אלול תרעג' ומנחתו כבוד בבגדד.

ונלעד' זכה לתואר בן איש חי על שם ספרו שכן הקדיש את דרשותיו להעביר את הלכה במשלים למעשיות.

ומה שנקראו ספריו כך ראיתי שכתבו כיון שהיה ניצוץ של בניהו בן יהוידע ולכן קרא כל ספריו על  שם בניהו כמ"ש  בניהו בן יהוידע בן איש חי רב פעלים מקבציאל וכו'.

נפטר ביג' אלול יג' גמטריה אחד גמטריה אהבה להורות אהבתו לאל אחד וכל מה שהיה לנגד עיניו מטרה אחת שבתי בבית ה' כל ימי חיי שנת תרסג' ר"ת תורתו סוגה להורות שתורתו סוגה בשושנים ובלולה מכל התורה כולה זכותו תגן עלינו אמן סלה.

"שאילת יעב"ץ"

ילמדנו רבינו מי הוא בעל שאילת יעב"ץ.

וזה החלי בעזר משדי. היה זה הגאון ר' יעקב ישראל אשכנזי עמדין (היעב"ץ) זצ"ל, נולד באלטונא ביום טו' בסיון שנת תנ"ח לאביו הגאון ר' צבי הירש זצ"ל בעל חכם צבי.

נתגדל ונתחנך על ברכיו וממנו שאב את מעיינות החכמה. בשנת תפ"ח בעודו בחור נתקבל לאבדק"ק עמדין משם עבר לאלטונא ומשם לאמסטרדם. ואח"כ שב לאלטונא. כל ימיו היה לנס עמו גדו גדר ועמד בפרץ לחם מלחמת ה' בעוז וגבורה נגד כת שצ' שרי'  והנלוים אליהם.

חיבר עוד חיבורים: אגרת ביקורת על דיני סריס, אספקלריה מאירה בית הבחירה על הרמב"ם בית יונתן, משפטי שלום, ויקם עדות ביעקב, דברי אמת, ודברתם בם, ציצים ופרחים, ופרחים על ענייני הקבלה, שבירת לוחות העוון, שו"ת שמש צדקה על פרק גיד הנשה, לשון זהורית.

נפטר באלטונא ברח' אייר תקלו ושם מנוחתו כבוד.

יהי רצון שזכותו תהיה למגן וצינה עלינו עם כלל ישראל אחינו.

                 בברכת שבת שלום לכלל עם ישראל    
מאחלים מוסדות אור מאיר ושער השמים